פסק-דין בתיק בש"א 154662/07

מבוא

1.         מונחים בפני ערעור וערעור שכנגד על החלטת כב' הרשמת (כתוארה אז) ד. ורד אשר ניתנה ביום 24.1.07 ולפיה התקבלה בחלקה התנגדות לביצוע שטר שהגיש המערער, תוך חיובו בהפקדת ערובה בסך של 200,000 ש"ח כתנאי לקבלת הערבות.

טענות ההגנה של המערער שהתקבלו ע"פ החלטה זו:

א.        חיובו של המערער הינו מותנה בכך שמר טל יגרמן יפקיד בחשבונו כספים לכיסוי השקים, תנאי שלא התקיים.

ב.         המשיב נתן את הלוואה דרך עיסוק, ולכן חלות הוראות חוק הלוואות חוץ בנקאיות תשנ"ג - 1993. (להלן:"החוק").

(לשם הנוחות, ייקרא להלן המערער והמשיב שכנגד - "המערער", והמשיב והמערער שכנגד ייקרא להלן - "המשיב").

2.         הערעור הוגש כיון שלשיטת המערער היה מקום לתת לו רשות להגן בטענות נוספות מעבר לאלו שניתנו לו וכן לבטל את חיובו בהפקדה כתנאי למתן רשות להתגונן ולחילופין להפחית את סכום ההפקדה.

הערעור שכנגד הוגש מכיוון שלשיטת המשיב לא היה מקום לאפשר למערער להתגונן כלל ולחילופין יש לחייב את המשיב בהפקדת ערובה במלוא סכום החוב בתיק ההוצל"פ.

יוער כי בשל תקלה במזכירות, הובאו בפני הערעור והערעור שכנגד אך לפני ימים ספורים וזאת לאחר שהוגשה ע"י ב"כ המשיב "בקשה למתן פסק דין ".

3.         טענות המערער

א.       כב' הרשמת סברה בטעות כי היה על המערער לפרט את פרטי ההלוואות שבקשר להן ניתנו השקים נשוא תיק ההוצל"פ, ואולם בהתאם לחוק נטל זה מוטל על המשיב ומשלא עשה זאת, יש ליתן למערער להתגונן בצורה מלאה ללא הפקדה כלשהיא.

ב.         משנתנה כב' הרשמת רשות להתגונן בטענה כי המשיב נתן את ההלוואה דרך עיסוק ולכן חלות הוראות החוק, היה עליה לאפשר במפורש למערער להתגונן בכל טענת הגנה אפשרית העומדת למר יגרמן כנגד התביעה. כך למשל בנוגע להלוואות אחרות שניתנו למר יגרמן ע"י המשיב.

ג.         כב' הרשמת קבעה בטעות ותוך התעלמות מטענות המערער כפי שפורטו בתצהירו, כי המערער לא פירט את הסיבה בשלה נמסרו השקים למשיב ועניין זה הובילה למסקנה כי טענת "התנאי" לא הוכחה.

ד.         כב' הרשמת סתרה את עצמה בכך שמחד היא קבעה כי המשיב לא הציג את השקים לפירעון כיוון שזו הייתה ההסכמה בינו לבין המערער. ומאידך, היא קבעה שהסכמה זו לא הוכחה.

ה.        היה על כב' הרשמת לתת למערער רשות להתגונן מלאה וזאת לאור ריבוי הגרסאות מצד המשיב לעניין זהות האדם שנטל ממנו את ההלוואות, לעניין מהות העסקה שבגינה ניתנו השקים ולעניין השאלה האם השקים חוללו.

4.         טענות המשיב

א.        כב' הרשמת טעתה משלא דחתה את טענת המערער לפיה סוכם כי המשיב לא יהיה זכאי להיפרע מהשקים עד לשעה שמר יגרמן יפקיד כספים בחשבון המערער. זאת בשל הסתירה שבטענתו האחרת של המערער לפיה המשיב השתהה בהגשת השקים לביצוע וכן בשל העובדה שבטענה זו אין כל היגיון, שהרי לא ייתכן שהמשיב מוכן היה להמתין משך זמן בלתי מוגבל עד שיוכל להיפרע מהשקים.

ב.         היה על כב' הרשמת לדחות את התנגדותו של המערער לאחר שקבעה כי לאור טענת "התנאי" לא ברור לשם מה ניתנו השקים שכן אין היגיון במסירת שיקים אם הם לא משמשים כבטוחה לחיוב.

ג.         כב' הרשמת טעתה משלא דחתה את התנגדות המערער לאור העדר הפירוט שבה.

ד.         בשל העובדה שהמדובר בתביעה שטרית בה נתבע המערער לשלם למשיב שיקים, ולא בתביעה להחזר הלוואה, הרי שהיה על כב' הרשמת לקבוע כי אין תחולה לחוק. ובמיוחד בהתעלמה מכך שסע' 5 ו6 לחוק אינם חלים על הלוואה שסכומה עולה על 25,000 ש"ח.